בית יהודה ורוזה הוא אחד מבתי המייסדים של סג'רה – המושבה הראשונה בגליל התחתון – ולו קשר הדוק לתולדות ההתיישבות היהודית באזור. יהודה ערב נולד בחברון (1878) והיה בוגר המחזור השלישי של מקווה ישראל. משסיים את לימודיו, הוצעו לו שתי אפשרויות: האחת, להתיישב במושבה המבוססת פתח תקווה, והשניה להגיע אל חוות השומר בסג'רה, אז היאחזות יהודית בודדת בגליל התחתון. יהודה בחר בסג'רה, ובשנת 1900 התמנה לפקיד הברון בחווה יחד עם חיים בוסקילה, אחיה של רוזה.
בית יהודה ורוזה ערב בשנת 1920
רוזה, ילידת יפו (1881) ובוגרת בית הספר לבנות שבנווה צדק, הגיעה לחוות השומר בעקבות אחיה ושימשה כאחות בחווה. הזוג נפגש בחוות השומר והתחתן שם בשנת 1904. ב-1902 היה יהודה מפועלי החווה שביקשו מיק"א להיות אריסים במקום – לקבל קרקע ואמצעי יצור, ולמסור בתמורה חלק מהיבול. הצעתו התקבלה, ויק"א בנתה את הבית שנמסר לאריסות לזוג הטרי ב-1904. הרפת, המחסן והלול נבנו 17 שנים מאוחר יותר, בשנת 1920.
רוזה ויהודה ערב, ממייסדי סג'רה היהודית
ליהודה ורוזה נולדו שמונה ילדים. אברהם, הבן הצעיר, נישא לגרטי גליק ששרדה את זוועות המלחמה באירופה והגיעה לארץ ישראל הישר אל מלחמת העצמאות.
ב-1948 היה בית ערב במוקד הקרבות להגנת הגליל התחתון. לקראת סוף מלחמת העצמאות, הותקפה סג'רה על ידי צבא קאוגג'י שהפך אותה למובלעת בשטחי האויב. מפקד האזור מטעם ההגנה היה אברהם (אברום) ערב, שלחם עם חייליו ימים רצופים כדי להגן על סג'רה היהודית.
מימין לשמאל: אברהם, שרה, יהודה, רוזה, מרים, שולמית ואהובה ערב בשנת 1939
ההתקפה על הישוב לוותה בשתי הפוגות; בסוף ההפוגה השניה שלח קאוקג'י לסג'רה שני משוריינים עם תותח של 25 מילימטר שתפסו את עמדתם בגורן המושבה, כ-150 מטרים מבית ערב. המשוריינים ירו שני פגזים אל עבר הבית בתגובה ליריות מחלון המטבח; פגז אחד פגע מתחת לחלון והשני בשק חיטה ופיזר אותו לכל עבר. אברהם, שהתבצר בחאן התחתון, ירה עליהם במטול נגד טנקים (פיאט) והבריחם. כוחותיו של קאוקג'י נהדפו ועם כיבוש נצרת במבצע דקל הוסר האיום על הגליל.
יהודה ערב נפטר בביתו בשנת 1967. כחצי שנה מאוחר יותר עזבה רוזה ערב את סג'רה וגרה אצל ביתה בכפר תבור עד שהלכה לעולמה 1973. לאחרונה החליטו שניים מנכדיהם של הזוג, עמוס ערב ואחיו וד"ר אמיר ערב, להקים במקום מסעדה ולקרוא לה על שם סבם וסבתם, ממייסדי סג'רה היהודית. אורחים שירצו לשמוע עוד על הזמנים שבהם אילניה הייתה סג'רה מוזמנים לשאול על התקופה ההיא בעת סעודתם, ולטעום ולו קצת מארץ ישראל הישנה.